<h1>ספר היראה לרבינו יונה</h1>
<h2>דף ח.</h2>
אל תתכבד בקלון חברך. אל תרים ידך על שום בר ישראל להכותו כי הסוטר לועו של חברו כאילו סוטר לועו של שכינה, ואומר (איוב ל"ח, ט"ו) וזרוע רמה תשבר, וראוי להקבר שנאמר (שם כ"ב, ח') ואיש זרוע לו הארץ. ואפילו בהרמת יד נקרא רשע שנאמר (שמות ב', י"ג) ויאמר לרשע למה תכה רעך, על כן יש להזהר [מאד מלהכות שום אדם] אם לא בנך או תלמידך או קטן שאתה מוכיחו.
<h2>דף טז:</h2>
אל תשקץ עצמך בהשהיית נקבים כי כל המשהה נקביו עובר בלאו אל תשקצו. ובקטנים עובר בשני לאוין משום אל תשקצו ומשום לא יהיה בך עקר.
<h2>דף כד.</h2>
ואם פגע דבר ערוה כגון אשה, בין יהודית בין ארמית, בין נשואה בין פנויה, בין גדולה בין קטנה, יעצום עיניו או יסבב לצד אחר, כדי שלא יראנה. וכן אמר החכם, אין לך דבר חוצץ בפני התאוה כעצימת העין. וכן אם פגע חזיר וחזירה [נ"א, או כלב וכלבתא] או כל בהמה נזקקים זו לזו, אל יסתכל בהם.
